ביקורת פנים – הצורך המרכזי

בשיחה שמטרתה ביקורת פנים עולה הצורך לברר את תקינותם של תהליכים המתקיימים על פי כללים פנים-ארגוניים וגם אלה המוכתבים מחוץ לארגון. על המתשאל לבחון באמצעות התשאול האם התקיימה חריגה כלשהי בתקינות התהליך, האם יש מקום לייעול ושיפור תהליך מסויים בצורת העבודה שלו או לחילופין לאתר ולחשוף עבירה פלילית או אתית שבוצעה על ידי ספק או מי מעובדי הארגון, כגון הונאה, מרמה, שוחד ועוד. לעיתים, בשיחת תשאול מסוג זה הרגישות נובעת מעצם היותו של המתשאל קולגה של המתושאל או שהמתושאל הוא אישיות בכירה מדרג המנהלים בארגון.

ניתן ואפשר בהחלט לעמוד באתגרים הייחודים שמזמנת לנו שיחת ביקורת פנים וזאת על ידי לימוד מקצוע התשאול על כל פרקיו הנבחרים מעולם הפסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות והתקשורת הבינאישית. סדנה מעשית שתכלול תרגול ואימון של הכלים הפרקטיים מעולם התשאול תקדם מאוד את יכולותיו המקצועיות של המתשאל-מבקר הפנים. במקצועיות זו, הוא ישרת את הצורך התמידי של פיקוח, שליטה, בקרה ושיפור רציף של תהליכים בתוך הארגון.

רגישות התהליך בארגון

באחת הסדנאות שהעברתי למחלקת ביקורת פנים של חברת הייטק גדולה שאל אותי אחד הנוכחים: מתי בשיחת ביקורת אני מפסיק להיות מראיין והופך להיות מתשאל..?

האמת היא ששאלה מן הסוג הזה מציגה בדיוק את הרגישות הכרוכה בשיחת ביקורת פנים בארגון..התשובה לשאלה הזו היא מורכבת מאוד ותלויה במרכיבי ההתאמה המגוונים של אותה שיחה..ובכל זאת, עניתי לו "ככל שתוכל לאורך זמן, לשוות לשיחת הביקורת אופי של ריאיון ולא של תשאול, לך על זה בגדול..!!"

ואולם, מעצם טבעה של ביקורת פנים, כמעט ולא ניתן לנהל אותה ללא מרכיבי התנגדויות שלעיתים הם בעלי עצימות גבוהה.

בשלב המעשי בסדנאות שאני מקיים במחלקות ביקורת פנים אני מזהה חולשה ביכולות הפקת מידע, טקטיקה רדודה של שאילת שאלות שלא מגדירה מלכתחילה את מטרת השיחה ויעדיה

אני מציע סדנת תשאול בת יומיים שמעניקה כלים פרקטיים המלמדים בדיוק איך לאזן וגם לתמרן בין מבקר-פנים מראיין לזה המתשאל.

במהלך הסדנה נדון בסוגיות משמעותיות מעולמו של מבקר הפנים: איך מתמודדים עם שיחת ביקורת של חבר הנהלה בכירה?

מה עושים כשהמבוקר מתחמק מלהשיב לשאלות ענייניות(מדבר ארוכות על חייו באופן כללי.."לא אני אחראי על הנושא הזה", "כולם עושים ככה") איך מנטרלים התנגדות ומגייסים לשיתוף פעולה?